הערב היה מצוין. כולם צחקו, המנכ"ל השתתף במשחק, שני צוותים שלא מדברים גילו שהם דווקא כן. ולמחרת, כשרכזת הרווחה רוצה לשלוח משהו לכל החברה, יש לה ארבע תמונות מטושטשות מהטלפון של מישהי, בתאורה של אולם.
צילום מקצועי לפעילויות גיבוש הוא לא פינוק. הוא הדבר שמאריך את הערב: מחודש של "היה כיף" בפינת הקפה לתמונה במייל של כל החברה, לפוסט של הארגון, ולשלושה אנשים שנרשמים לערב הבא כי ראו איך זה נראה. הנה איך עושים את זה נכון, ומה לא לעשות.
למה תמונות מערב גיבוש שוות יותר מתמונות מאירועים אחרים
באירוע חברה רגיל האנשים יושבים ליד שולחנות. בערב גיבוש הם משחקים, מתחרים, רוקדים, לובשים כובעים מנצנצים. אלה התמונות היחידות בשנה שבהן הצוות נראה כמו קבוצה של אנשים ולא כמו רשימת תפוצה, ובדיוק בשבילן ארגונים מוציאים תקציב על ערבי גיבוש מלכתחילה.
מה עושים איתן אחר כך: מייל סיכום לכל העובדים, מצגת בכנס הרבעוני, פוסט של החברה ברשתות (עם הסכמה, על זה בהמשך), ומגנטים על המקרר במטבחון. כל אחד מאלה שווה יותר מהערב שנשאר בזיכרון של מי שהיה שם בלבד.
מה לצלם: רגעים, לא פוזות
צילום מקצועי לפעילויות גיבוש שונה מצילום של אירוע חברה רגיל בדבר אחד: אין רגע שקט. הצלם צריך לדעת מראש איפה השיא של כל משחק, אחרת הוא מצלם את הרגע שאחרי.
אחרי הרבה ערבים ראינו מה עובד בתמונות ומה נשאר בתיקייה:
- הרגע שאחרי הניצחון, לא הפוזה עם הפרס. ידיים באוויר, פה פתוח, מישהו שנופל על מישהו מצחוק.
- המנהל שמשתתף. תמונה של סמנכ"ל עם כובע בוקרים ורוד באמצע משימה שווה עשר תמונות קבוצתיות. היא אומרת לכולם משהו על הארגון.
- שני צוותים שעובדים יחד על משימה קבוצתית: ידיים שמחזיקות את אותו חפץ, ראשים קרובים.
- הפנים של הקהל בזמן שמישהו אחר מופיע. שם יושב הצחוק האמיתי.
- תמונה קבוצתית אחת בסוף, עם כל האביזרים, כשכולם עוד חמים. אחת, לא עשר.
מה שלא עובד: תמונות של אנשים אוכלים, תמונות של הכיבוד, ותמונות מהצד של החדר שבהן רואים גבים.
השאלה שחייבים לפתור לפני: הסכמה
לא כל עובד רוצה להופיע בתמונה, בטח לא בפוסט של החברה בלינקדאין. זה נושא שרכזות רווחה נתקלות בו אחרי הערב, כשהתמונות כבר נשלחו, ואז זה לא נעים לכולם. הפתרון פשוט אם עושים אותו לפני:
- מודיעים בהזמנה שהערב מצולם, ולמה התמונות ישמשו: מייל פנימי בלבד, או גם פרסום חיצוני.
- נותנים דרך פשוטה לבקש לא להצטלם: הודעה לרכזת, או סימון בהגעה (סרט צבעוני על היד עובד מצוין ולא מביך).
- לפרסום חיצוני, ברשתות של החברה, מבקשים הסכמה מפורשת מהאנשים שמופיעים בתמונות שנבחרו. ארבע הודעות ווטסאפ, לא ויכוח בדיעבד.
ואנחנו מצידנו יודעות לבנות את הערב כך שמי שלא רוצה להצטלם לא יהיה במרכז המשחק המצולם. אומרים לנו מראש, וזה מסודר.
מתכננים ערב גיבוש ורוצים שהוא ייראה טוב גם בתמונות?
ספרו לנו כמה אתם ומה האופי של הצוות, ונבנה ערב שיש בו רגעים שכדאי לצלם. את הצלם תבחרו אתם, אנחנו נדע איפה הוא צריך לעמוד.
צלם מקצועי או טלפונים של העובדים?
שניהם, בתפקידים שונים. השאלה היא לא אם צריך צילום מקצועי לפעילויות גיבוש, אלא למה התמונות ישמשו אחר כך.
- טלפונים מצוינים לקבוצת הווטסאפ של הצוות, לסטוריז, לרגעים הפרטיים. הם גרועים באולם עם תאורה צהובה ובתנועה, וזה בדיוק מה שיש בערב גיבוש.
- צלם מקצועי שווה את ההוצאה כשהתמונות ישמשו משהו: מייל לכל החברה, מצגת, פרסום. הוא יודע לצלם תנועה בתאורה גרועה, ובעיקר הוא פנוי לצלם בזמן שכולם משחקים.
איך בוחרים צלם לערב כזה: תיק עבודות של אירועים, לא של חתונות. מישהו שיודע לעמוד בצד ולתפוס רגע, ולא לעצור את המשחק בשביל פוזה. ותיאום קצר איתנו לפני, כדי שיידע מה סדר הערב ואיפה השיא.
מה עושים עם התמונות אחרי, ומתי
- עד יומיים אחרי: אלבום פנימי או מייל עם עשר עד עשרים התמונות הטובות. לא שלוש מאות. הרגש עוד חם, ומי שלא היה מקבל תמונה של מה שפספס.
- בשבוע שאחרי: מצגת קצרה בישיבת הצוות או בכנס, או פוסט אחד של הארגון, אחרי ההסכמות.
- לטווח ארוך: מגנטים למטבחון, תמונה קבוצתית מודפסת על קיר, ותיקייה מסודרת לערב הבא. כשמגיע הזמן להזמין את הערב הבא, התמונות האלה הן מה שמשכנע את מי שמחזיק בתקציב.
שאלות נפוצות
האם ההילולה מביאה צלם?
לא, הצלם הוא שלכם, אבל אנחנו עובדות איתו: מספרות לו את סדר הערב, מסמנות מראש איפה נופלים הרגעים שכדאי לצלם, ובונות את המשחקים כך שיש להם שיא ברור. תמונה של משימה קבוצתית טובה יוצאת טובה כי המשימה בנויה ככה.
מה עם עובדים שלא רוצים להצטלם?
מודיעים מראש, נותנים דרך פשוטה לסמן, ומכבדים. אנחנו לא מכניסות אותם למרכז המשחק המצולם. זה לא פוגע בערב שלהם ולא בתמונות.
מתי לתאם את הצלם?
כשסוגרים את ההפעלה, לא ביום שלפני. צלם שיודע את סדר הערב ואת מספר המשתתפים בוחר ציוד ומיקום נכונים, ואנחנו מעבירות לו את התוכנית בשיחה קצרה.
כמה תמונות באמת צריך?
עשר עד עשרים טובות לכל החברה, ותמונה קבוצתית אחת. ארכיון מלא נשאר אצל הרכזת לשימוש עתידי. מי שמקבל שלוש מאות תמונות לא מסתכל על אף אחת.
אפשר לצלם גם סרטון?
כן, וקטע של דקה מהשיא של הערב עובד יפה בכנס או בפוסט. גם פה, תיאום מראש עם הצלם על מה השיא. הרחבנו על סדר הערב ברעיונות לערב גיבוש לעובדים.
זה משנה את התקציב של הערב?
הצילום הוא הוצאה נפרדת מההפעלה. מה ההפעלה עצמה עולה ומה מזיז את המחיר פירטנו בכמה עולה ערב גיבוש לעובדים.
מה לעשות עכשיו
בהזמנה לערב הבא הוסיפו שורה אחת: "הערב יצולם לשימוש פנימי, מי שלא רוצה להצטלם מוזמן להודיע לי". זה פותר מראש את הבעיה היחידה שיש לצילום. את הרגעים ששווה לצלם אנחנו כבר נדאג שיהיו: המירוץ הוא הפורמט עם הכי הרבה מהם, וכל שאר הערבים בערבי גיבוש וצוות של ההילולה.